Suppose you are wheelchair bound, but if you invest two hours a day for two years in physiotherapy, you will be able to walk with a cane. Or you are deaf and are offered a cochlear implant followed by two hours a day of auditory practice (time includes also transportation from your home to the center and back) for several months afterward.
On the other hand, you have a big idea which can benefit immensely the mankind but needs your undivided attention for the next few years. This could be a big invention such as an inexpensive means of reaching the space, a book exposing a profound and breakthrough philosophical theory, or political action to liberate a group of 30 million oppressed people.
Or simply study in an university until you earn a Ph.D.; or build a successful startup which makes millionaires of you and three of your associates, and solves the problem of financing housing for tens of other people.
What should you choose? Spend the time overcoming your disability, or achieve something big using your abilities?
My own answer – later.
כותרת: דילמה פילוסופית של אנשים יצירתיים מאוד עם מוגבלויות
נניח שהינך מרותק לכסא גלגלים, אבל אם תשקיע שעתיים ביום במשך שנתיים בפיזיותרפיה, תוכל ללכת בעזרת מקל הליכה. או הינך חרש ומציעים לך שתל קוכליארי שידרוש ממך אימוני שמיעה במשך שעתיים כל יום (הזמן כולל גם תחבורה מביתך למרכז ובחזרה) במשך חודשים רבים לאחר ניתוח ההשתלה.
מצד שני, יש לך רעיון אדיר שיכול להביא תועלת אדירה לאנושות אבל דורש את תשומת ליבך הבלעדית במשך השנים הבאות. זו יכולה להיות המצאה גדולה כמו דרך זולה להגיע לחלל, ספר שחושף תיאוריה פילוסופית מעמיקה ופורצת דרך, או פעילות פוליטית כדי לשחרר קבוצה של 30 מיליון בני אדם מדוכאים.
או פשוט ללמוד באוניברסיטה עד קבלת תואר ד”ר; או הקמת חברת הזנק מצליחה שתהפוך אותך ושלושה משותפיך למיליונרים, ופותרת את בעית מימון הדיור של עשרות אנשים אחרים.
במה עליך לבחור? להשקיע את זמנך בהתגברות על מוגבלותך, או בהשגת הישג יוצא מגדר הרגיל תוך ניצול היכולות שלך?
התשובה האישית שלי – אחר כך.
