The 2010’s John Galt project – Artificial Photosynthesis

The 2010’s John Galt project – the most important technology to be developed this decade:

Artificial photosynthesis.

Technology for using solar energy to bind carbon dioxide with hydrogen from water, and convert them into carbohydrate fuels.

The technology will have the following benefits:

  1. Solve the problem of global heating, thanks to removal of carbon dioxide from the atmosphere.
  2. Make it possible to power everything using solar energy – directly during daytime, and indirectly (through burning the carbohydrate fuels) at night and bad weather.

The biggest drawback: drastic change in the economic power structure worldwide, because countries and companies with coal, oil or gas deposits would no longer have power over their clients.

פרויקט ג’ון גאלט של שנות ה-2010 – הטכנולוגיה החשובה ביותר לפיתוח בעשור הנוכחי:

פוטוסינתיזה מלאכותית.

טכנולוגיה לשימוש באנרגיית השמש כדי לקשור פחמן דו חמצני עם מימן מהמים, ולהמיר אותם לדלקי פחמן-מימן.

לטכנולוגיה כזו יש שני יתרונות גדולים:

  1. פתרון לבעית ההתחממות הגלובלית, הודות להסרת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה.
  2. אפשרות להשתמש באנרגיית השמש כדי לספק כוח לכל צרכני החשמל – ישירות בשעות היום ובעקיפין (באמצעות שריפת דלקי פחמן-מימן) בלילה ובמזג אוויר סגרירי.

החסרון הגדול ביותר: שינוי דרסטי במבנה הכוחות הכלכליים בכל העולם, מכיוון שארצות וחברות שיש להן מרבצי פחם, נפט וגז, יאבדו את הכוח שלהן על לקוחותיהן.

A proposed new language construct: do/undo

There are several cases, in which a program has to do operations A,B,C. If an error occurs while doing A, the program needs to undo A. If there is an error while doing B, the program needs to undo B then A. Similarly, an error in C requires undoing of C,B,A in this sequence.
Continue reading “A proposed new language construct: do/undo”

First Contact Speculations

Given the announcements about finding more and more Earth-like planets around other Suns and potentially life-friendly regions in Jupiter and Saturn’s satellites, I would like to offer the following predictions.

  • Actual First Contact has already happened. People do not discuss the distance between Roswell and Alamogordo, which is near the site of the first A-bomb explosion, and which happens to be only 145Km by air.
  • Since First Contact among two cultures, which significantly differ in their technological sophistication, is usually harmful to the less technologically advanced culture, it was decided not to publicize this fact without preparing the Earth culture for those news.

    Furthermore, it was decided that the Earth people are to be the ones to “discover” the alien culture, rather than vice versa.

  • Several SciFi stories assumed that alien cultures would discover the existence of a technological Earth culture by radiation from its first A-bomb explosions. Arthur C. Clarke’s “2001 Space Odyssey” assumed that this would happen when a certain slab is excavated on the Moon. The Star Trek world assumed that the discovery would by detecting the radiation emitted by Zefram Cochrane‘s first FTL flight using a warp drive system.

    However, I believe that the real “Zefram Cochrane” moment would be when the Earth culture proves its ability to defend life on Earth by deflecting or destroying killer asteroids.

Hence, my prediction is that once a dangerous asteroid has been detected and successfully neutralized, it will be announced that some Earth probe ship has at last found signs of alien life.

A better way to run Android Studio from a Docker container

Did you want to build a Docker container, which will run Android Studio for you, for example because your PC does not run GNU/Linux Ubuntu 14.04 but another Linux distribution?

You can find suitable scripts in the GitHub repository tddpirate/androiddocker

האם רצית לבנות Docker container שיריץ לך את Android Studio, למשל מפני שמחשבך אינו מריץ GNU/Linux Ubuntu 14.04 אלא הפצת לינוקס אחרת?

ניתן למצוא סקריפטים מתאימים בגיטהאב: tddpirate/androiddocker

Are saccades (rapid eye movements) synchronized to speech during lipreading?

Now I am reading the book “Visual Thinking for Design” by Colin Ware (ISBN 978-0-12-370896-0).  The book starts by describing the way the brain processes visual information.  Essentially, the brain processes it chunk by chunk, where the chunks are separated by saccades (rapid eye movements).

Since my V2V project requires finding a way to translate auditory information into visual information for processing by the brain, I’m looking also for the corresponding information about the way a brain processes auditory information.

One question, which arose in my mind, as I am reading the aforementioned book is as follows.

Assume a hearing (or hard of hearing) lipreader, who follows a speech by listening and uses lipreading as an auxiliary aid to filter out environmental noises and other speakers.  Given that the lipreader’s eyes perform saccades as usual, are the saccades synchronized to times at which the speaker produces vowels rather than consonants?

And would the saccades still by synchronized to vowel production periods also for a deaf lipreader?

What to do if the notetaker’s mom passes on few minutes before the meeting is due to start?

Or: How not to shame the company?

Or: My first firsthand experience with remote notetaking.

Last Thursday I was in a meeting of a technological consulting workshop.  In this workshop, technical people advise people with disabilities, who need technological solutions to overcome or workaround their disabilities.  A notetaker was summoned to notetake the meeting in my behalf.

Few minutes before the meeting was due to start, the notetaker notified Efrat, the meeting organizer, that she has to cancel because her mom has passed on a moment ago.  Another notetaker has to be summoned.  However, Dina, the nearest available notetaker is about 40Km away and won’t be able to arrive at the meeting on time.

What to do?

I have two alternatives.  One is to give up participation in the meeting and go back home.  The other is to participate even if I lose almost all information conveyed during the meeting.  This time I chose the second alternative.  It is like lifting a wheelchair-bound person upstairs because the accessible ramp is temporarily blocked.

Since I’ll live with partial information loss, Dina suggested to look into remote notetaking.  At this method, one puts a microphone in the meeting room and the notetaker hears the discussions through it.  She takes notes at home and the notes go to a laptop in the meeting room through the Internet.  However we were not technologically organized to have remote notetaking.  We did not expect to need it.

There was a suggestion that the notetaker take notes and send them by E-mail to me after the meeting.  I disliked the suggestion.

Another solution was to use an Instant Messaging (IM) application.  The IM application that I use at home is Pidgin, which runs under Linux.  In this application, one can change preferences so that it’ll save chats in log files.  Can chats be saved also in Dina’s or Efrat’s computers?  I did not check it but it is not that important for me.  What’s sure is that on my smartphone I have only WhatsApp.  Dina has no Skype.  Turned out that she has Google Talk, and so does Efrat.  Thus, Efrat contributed her laptop to the cause of remote notetaking.  The microphone problem was solved by using an Android cellphone, which is connected cellularly to Dina’s cellphone.

I did not expect my first firsthand experience with remote notetaking to happen under such circumstances.

In summary, we escaped the shame of technology consultants, who fail to solve a technological problem needed to make a meeting accessible.  The setup worked better than I expected.  Of course, there was a problem that the notetaker did not hear people who sat far away from the Android, but Efrat summarized what they said.  Overall I felt I am on top of things almost all the meeting.

מה עושים כשאמא של המתמללת הולכת לעולמה כמה דקות לפני תחילת המפגש?

או: איך לא לבייש את הפירמה

או: התנסות הבכורה שלי בתמלול מרחוק

ביום חמישי האחרון הייתי במפגש של סדנת יעוץ עמיתים וטכנולוגיה. בסדנה זו נותנים ייעוץ לאנשים עם מוגבלויות שצריכים פתרונות טכנולוגיים כדי להתגבר או לעקוף את מוגבלויותיהם. למפגש הוזמנה עבורי מתמללת.

כמה דקות לפני תחילת המפגש, המתמללת הודיעה לאפרת, מזמנת המפגש, על ביטול כי אמא שלה הלכה לעולמה לפני רגע. צריך להזמין מתמללת אחרת.  אבל דינה, המתמללת הפנויה הקרובה ביותר, נמצאת במרחק 40 ק”מ ולא תספיק להגיע למפגש בזמן.

מה עושים?

יש לי שתי חלופות. אחת היא לוותר על ההשתתפות במפגש ולחזור הביתה. השניה היא להשתתף במפגש אפילו אם אפסיד כמעט כל המידע שיועבר בו. הפעם בחרתי בחלופה השניה. זה כמו להעביר נכה, שמרותק לכסא גלגלים, במדרגות מפני שהשיפוע הנגיש לו חסום זמנית.

מכיוון שאחיה עם זה שאפסיד חלק מהמידע, דינה הציעה לבדוק אפשרות לתמלול מרחוק. בשיטה זו מציבים מיקרופון בחדר הישיבות והמתמללת שומעת את הנאמר באמצעותו. היא מתמללת בביתה והתמלול עובר ללאפטופ דרך האינטרנט. אבל אנו לא היינו מאורגנים טכנולוגית לבצע תמלול מרחוק. לא ציפינו לכך שיהיה צורך בכך.

היתה הצעה, שהמתמללת תתמלל ותעביר אלי את התמלול בדואר אלקטרוני אחרי המפגש. לא אהבתי את הרעיון.

פתרון אחר היה להשתמש בתוכנת מסרים מיידיים. התוכנה שאני משתמש בה בביתי למסרים מיידיים היא פידג’ין שרצה בסביבת לינוקס. בתוכנה זו יש אפשרות לשנות הגדרות כך שהיא תשמור את הצ’אטים בקובץ לוג. האם אפשר לבצע שמירה גם במחשבים של דינה או של אפרת? לא בדקתי אבל זה לא כל כך חשוב לי. מה שכן, יש לי רק וואטסאפ על הסמארטפון שלי. למתמללת אין סקייפ. התברר שיש לה גוגל טוק, וגם לאפרת. אפרת נידבה את הלאפטופ שלה למטרה זו. בעיית המיקרופון נפתרה על ידי שימוש באנדרואיד בשיחה סלולרית עם הפלאפון של דינה המתמללת.

לא פיללתי, שהתנסות הבכורה שלי בתמלול מרחוק תהיה בנסיבות כאלה.

לסיכום, ניצלנו מהבושה של יועצי טכנולוגיה שלא מצליחים לפתור בעיה טכנולוגית, שפתרונה דרוש כדי להנגיש מפגש. העסק עבד יותר טוב ממה שציפיתי. כמובן שהיתה מגבלה שהמתמללת לא שמעה אנשים שישבו רחוק מהאנדרואיד, אבל אפרת סיכמה לי בקצרה את דבריהם. בסך הכל הרגשתי שאני בעניינים כמעט כל המפגש.

How to exploit a revolutionary physical discovery?

Suppose you have the good fortune to make a stunning physical discovery.  However, you are a practical person and would like to put your discovery to a practical use.  Where would you look for problems, which your new discovery can solve?

  1. Measure quantities more accurately than was possible before, or measure previously unmeasurable quantities (example: a sample/hold circuit based upon Josephson junctions).
  2. Non-destructive tests.
  3. Transport energy to long distances (such as superconductive materials).
  4. Transportation, including space transportation (such as various levitation forces).
  5. Improved electronic computers.
  6. Manufacturing much stronger materials.
  7. New energy sources (such as neutrino flows, if a good neutrino trap is ever developed).
  8. Synthesis of novel chemical materials.
  9. Separation of materials (to make very clean materials or simply to desalinize water).
  10. “Molecular engineering” – construction of 3D integrated circuits (or simply, manufacturing materials having layered structure).
  11. More efficient cooling (closer to Absolute Zero and/or easier to achieve a target temperature).

מה אפשר לעשות עם תגלית פיסיקלית מהפכנית?

נניח שהתמזל מזלך וגילית תגלית פיסיקלית מהפכנית.  עם זאת, הינך אדם מעשי והיית רוצה לנצל את תגליתך למטרה מועילה כלשהי.  איפה תחפש אחר בעיות שהתגלית החדשה שלך יכולה לפתור?

  1. פשוט למדוד דברים בצורה יותר מדוייקת ממה שהיה אפשר בעבר, או למדוד דברים שבכלל אי אפשר היה קודם למדדם (דוגמא: מעגל sample/hold המבוסס על צמתות Josephson).
  2. בדיקות לא הרסניות.
  3. העברת אנרגיה למרחקים גדולים (כמו חומרים על-מוליכים).
  4. תחבורה, כולל תחבורה בחלל (כמו כוחות levitation למיניהם).
  5. מחשבים אלקטרוניים משופרים.
  6. ייצור חומרים חזקים ביותר.
  7. מקורות אנרגיה חדשים (כגון שטף נאוטרינוס, אם יפתחו מלכודת-נאוטרינוס טובה).
  8. סינתיזה של חומרים כימיים חדשים.
  9. הפרדת חומרים (לייצור חומרים נקיים ביותר ו/או פשוט להתפלת מים).
  10. “הנדסה מולקולרית” – בניית מעגלים משולבים תלת-מימדיים (או פשוט ייצור חומרים הבנויים שכבות-שכבות).
  11. קירור יותר יעיל (יותר קרוב לאפס המוחלט ו/או יותר קל להגיע לטמפרטורת יעד מסוימת). 

Feedback From a Mainstreamed Deaf Student’s Classmate – For the First Time! (Hebrew)

לראשונה – משוב מחברה לכיתה של חרש שלמד בשילוב אינדיבידואלי


המאמר הבא הינו מיוחד מאוד. אינני זוכר שראיתי אי פעם, בפורום כלשהו הדן בחינוך חרשים, משוב מחבריו לכיתה השומעים של חרש ששולב שילוב אינדיבידואלי בכיתה בבית ספר רגיל.

קרן היתה אחת מחברותי לכיתה בתיכון (והתיכון שלנו מתגאה בכך ששני חתני פרס נובל ואחד מנשיאי ישראל נמנים על בוגריו), וכעת היא גרה ועובדת בנורבגיה. אני חייב לה טובה תמורת התצפיות להלן.

נקודות הראות של קרן

קודם קצת רקע למה אני תומכת בהוראת שפת סימנים לילדים חרשים.

נקודת הראות שלי היא שיש לשפה מטרה עיקרית אחת, והיא תקשורת. אילוץ ילדים חרשים ללמוד שפה ראשונה בתהליך שהם עלולים לא להצליח בו, ישאיר אותם מתוסכלים וללא תקשורת. לימוד שפת סימנים הינו המפתח לתקשורת וללימוד שפה מדוברת. נקודת הראות השניה שלי היא שכולנו צריכים יותר מערוץ תקשורת אחד, והגבלת ילדים חרשים לשפת סימנים או לשפה מדוברת אינה יותר טובה מלומר שילדים בנורבגיה צריכים ללמוד רק נורבגית, אינך יכול להרחיק לכת בעולם בצורה זו.

הרקע של קרן

ועכשיו – לסיבות שהביאוני למחשבות האלה – אחותה של סבתי היתה חרשת, ולא היא ולא בני משפחתה למדו שפת סימנים. היא חיה כל חייה עם אחותה (סבתי) ונאלצה להיות תלויה בקרובי המשפחה שלה לכל דבר. היא לא היתה אידיוטית ולא היתה מוגבלת אבל אף אחד לא הכין אותה כך שתוכל להתמודד בעצמה עם הקהילה. זה עצוב וזה כזה בזבוז. היא היתה מוכשרת מאוד במלאכת יד וסריגה, ועבודותיה הופצו בקרב המשפחה המורחבת. יש לי עדיין שתי שמיכות מעשה ידיה. אם היו נותנים לה את הכלים הנכונים, היא היתה יכולה להצליח בעסק למכירת עבודות מלאכת יד, אבל מעולם לא ניתנה לה הזדמנות כזו.

תצפיותיה של קרן

ועכשיו, אליך בתור חבר לכיתה. אני חושבת, שכל חברינו לכיתה התרשמו מאוד משילובך ומיכולתך לתקשר, ועם זאת, אין ספק שהתנסיתי בכך שהיית מתוסכל ותוקפני כשראית “קבוצות” של חברים לכיתה שמשוחחים ביחד, כמעט כאילו חשבת שאם אנו לא מדברים אליך, אנו אומרים משהו עליך. היית נוהג להתפרץ לתוך “מעגל”, לטפוח לנו על הכתף ולשאל “מה אמרתם? מה אמרתם?” במבט לאחור אני חושבת שלמעשה היה זה חבל שאף אחד לא דרש מאיתנו, חבריך לכיתה, ללמוד גם שפת סימנים, כך שהאחריות והנסיונות לתקשורת יהיו דו-סיטריים. אינני יודעת אם זה נכון, אבל הרגשתי שלעתים קרובות היית מתוסכל מאוד ובודד בכיתה. אינני בטוחה אם אפשר להתייחס לזה כאל נסיון חיובי או שלילי למען או נגד שילוב, ולא ידעתי אפילו אם הבנת שפת סימנים מכיוון שהבנתי ששולבת בכיתות רגילות בכל השנים שהיית בבית ספר.

Guest Article: What to Expect from Forex Trading

By: T.H.

If you’re thinking about trading currencies as a way to diversify your portfolio or as a means to supplement your income, you probably know all about the risk and reward potential. What you probably won’t know until you get started, is exactly how the industry works. Success in the world of currency trading, also known as foreign exchange or Forex trading, actually begins long before the first trade is placed.

In order to ensure a positive trading experience, traders must first choose the right Forex broker, from literally hundreds of brokers worldwide. Making the choice from such a large menu can be difficult, but there are ways to make it easier. Forex broker reviews, for example, can help traders get an understanding of what their options are. Bear in mind, however, that that won’t necessarily provide the truest picture as in some instances there may be some bias toward those brokers which remunerate the website for their “honest” assessment. How other traders rate their experiences with a specific broker is an alternative way to assess a Forex broker. But again, this may not provide the truest picture as you cannot know whether the trader is just expressing “sour grapes” for what would otherwise be construed as risky trade activity – in other words, the trader may have lost all his money because he didn’t know what he was doing in the first place. Therefore, diligent traders should make sure to read both types of evaluations, and to weigh their reliability carefully.

Once a trader has narrowed down his options, he can take them for a test drive by using each broker’s free demo account. Once you’ve got your demo set up you can start making trades, fine-tuning your strategy and seeing how it works with each broker.

The demo period is also a great time to assess the responsiveness of the Forex broker, so make sure to ask questions – lots and lots of questions about anything you are unsure of or want to know more about. What you want to gauge is not only how quickly your question was responded to, but also how thoroughly and comprehensively the response was. Was the response timely and did it satisfy you? When there’s real money at stake you don’t want to be left in limbo by some bimbo; if you need an answer, you need one that satisfies your needs appropriately.

The brokers’ fees are also things that you will need to take into consideration; most brokers build their fees into their spread, which is the difference in pips between the bid and ask price. Spread fees vary from broker to broker, and may seem insignificant at first blush but can add up over the long run; ideally, the smaller the spread the better for you. Your potential Forex broker might have other fees that you should be aware of so look for the Fee schedule on their website and ask your broker’s representative about anything that doesn’t sound right or simply for more information.

Once you’re comfortable with using the platform, and are okay with the spreads and fees and the responsiveness of the Forex broker’s team, now’s the time to consider funding your real account. But before you do that, it’s critical to understand that you should never risk any money that you cannot afford to lose. It’s a simple fact: Forex trading is risky and no Forex broker can guarantee that you will always win. In fact, the majority of Forex traders don’t profit as much as they’d like.

For this reason, Forex trading isn’t for everyone. If you can’t afford to lose some money, you should consider alternate investment opportunities. If you have a tendency to be hasty, you may want to consider strongly whether the volatile Forex market will play to your strengths or whether haste will cause you to lose your money too quickly.

It is absolutely critical to understand that currency trading isn’t about getting one good trade. It’s about maximizing profits and minimizing risks over the long run. How do you achieve all that? By paying attention to these “rules” of Forex trade:

  • Start small; 1% or 2% of your capital is generally a good amount to bet
  • Don’t be greedy; if you’re in the green, lock in or take your profit
  • Don’t get cocky; overconfidence is the quickest path to failure
  • Don’t be impatient; patience is not only a virtue it’s a necessity in Forex trading
  • Diversify your portfolio but don’t over-diversify; rely on only a few pairs to spread risk
  • Make good use of the Stop Loss feature
  • Cut your losses (don’t push back a Stop Loss!)
  • Learn from your mistakes

For a conscientious person, Forex trading can provide excellent opportunities for financial gain. But for those who are just looking for a quick buck, currency trading may not be the best way to go. When exploring your options, make sure to know your broker, know yourself and to make careful, educated decisions.

Feedback From a Mainstreamed Deaf Student’s Classmate – For the First Time!


The following article is very special.  I do not remember ever seeing, in any forum discussing deaf education, feedback from classmates of a mainstreamed deaf student.

Keren was one of my classmates at high school (and our high school boasts two Nobel Prize winners and a President of Israel among its graduates), and now she lives and works in Norway. She obliged me by providing the following observations.

Keren’s points of view

First a little background for why I support teaching deaf children sign language.

My point of view is that language has one major goal, which is communication. Forcing deaf children into a first language learning process that they may not succeed in, will leave them frustrated and without communication. Learning sign language is their key to communication and learning audio-verbal language. My other point of view is that we all need more than one channel of communication, and limiting deaf children to either sign language or aural-verbal language is no better than saying that children in Norway only need to learn Norwegian, you don’t get very far with that in the world today.

Keren’s background

And to the background for my thoughts – my great aunt (my grandmother’s sister) was deaf, and neither she nor her nearest family learned sign language. She lived her whole life together with her sister (my grandma) and had to rely on her relatives for everything. She was not an idiot, she was not an invalid, but nobody prepared her to be able to manage on her own in society. That is sad, and such a waste. She was very accomplished in handiwork, knitting and crochet, and her work was widely distributed in the extended family. I still have two blankets that she produced. If she had been given the right tools she could have run a successsful handiwork business, but she was never given that opportunity.

Keren’s observations

Then to you as a classmate. I think everybody in our class was very impressed by your integration and ability to communicate, and yet, I certainly experienced that you were frustrated and aggressive when you saw “groups” of classmates speaking together, nearly as if you thought that if we were not speaking to you, then we were saying something about you. You would break into a “circle” tap us on the shoulder and say “what did you say, what did you say?”. In hindsight I think it was actually a pity that one didn’t require that we classmates must also learn sign language, so that it could be a two-way responsibility to try to communicate. I do not know if it is true, but I felt that you were often very frustrated and alone in the class. I am a bit unsure if this can be seen as a postive or negative experience for or against integration, and I did not even know then if you understood sign language because I understood that you had been mainstreamed during all of your school years.