Today (February 9, 2011) is the 40th anniversary of the 1971 San
Fernando earthquake
(http://en.wikipedia.org/wiki/1971_San_Fernando_earthquake).
I was in Los Angeles at the time.
When the earthquake hit, I didn’t understand why my parents switched to waking me for school by shaking the bed – until my father told me that it was an earthquake.
I also remember my father the geologist trying to locate the approximate location of the epicenter, before anything was known, by noting the direction of oscillations of the chandeliers at our apartment.
After the main shock, there were sevearl aftershocks during the next few days.
היום (9 בפברואר 2011) הינו היובל ה-40 לרעידת האדמה שקרתה בעמק סן פרננדו (לוס אנג’לס, קליפורניה) בשנת 1971.
(http://en.wikipedia.org/wiki/1971_San_Fernando_earthquake)
באותו הזמן הייתי בלוס אנג’לס.
כשרעידת האדמה הכתה בנו, לא הבנתי למה הורי עברו לשיטת ניעור המיטה כדי להעיר אותי לבית הספר – עד שאבי סיפר לי שזו היתה רעידת אדמה.
אני גם זוכר שאבי הגיאולוג ניסה לאתר את המיקום המשוער של מוקד רעידת האדמה, לפני שפורסם מידע כלשהו, על ידי תשומת לב לכיוון שבו הטלטלו הנברשות בדירתנו.
אחרי הזעזוע הראשי, היו רעידות משנה רבות בימים הבאים.
